10 עובדות על בשמים

כמה עובדות על בשמים:

בשמים מאז ומתמיד שאבו את השראתם מהלכי הרוח של אותה תקופה בה הם נוצרו.

נוהגים לציין את תחילת ההיסטוריה של הבושם עוד בתקופת האדם הקדמון אשר גילה כי ישנם עצים מסוימים שבעת הבערתם מופקים ריחות נעימים. לאור גילוי זה האדם הקדמון השתמש באותם בשמים כמנחה לאלים הקדומים והאמין כי יש בכוחם של בשמים אלה להעביר לאלים מסרים בעזרת אש, מכאן מקור השם פרפיום- דרך העשן.

גם כיום כמו אז, ניחוח בושם מבטא העברת מסרים לסביבה ללא מילים. המצרים הקדמונים נהגו להשתמש במרקחות בשמים כחלק מטקסים דתיים ומאוחר יותר כהכנה מוקדמת לקראת תינוי אהבים. צמחים כמו פרח הורד ומנטה הושרו בשמנים לצורך הכנת משחות מבושמות למריחה על העור.

בתקופת התנ"ך הופקו בשמים מצמחי מור ולבונה שהיו ידועים בכוחם המטהר והמעורר מינית.

במאה ה- 14, בעקבות גילוי האלכוהול ושילובו עם תעשיית בשמים, נוצר האו דה טואלט הראשון.

בשלהי המאה ה-16 הופיע לראשונה בושם מודרני כפי שאנו מכירים. בתקופה זו, בעקבות התפתחות הידע הכימי האורגני נוצרו ריחות בשמים חדשים.

העיר גראס שבפרובנס הייתה מפורסמת בהכנת כפפות לבני האצולה, הרעיון לבישום הכפפות נוצר בעקבות ריח העור שנדף מהן והרצון להסוותו. מאז ועד היום ידועה העיר גראס בתואר "בירת הבשמים".

במאה ה-17 אנשים החלו להשתמש בהזלפת בשמים לבישום הבתים להרחקת ריחות לא נעימים. כמו כן הרופאים באותה התקופה טענו כי בושם נושא תכונות מרחיקות מחלות.

המלכה אליזבת נהגה לענוד על צווארה בקבוקון בושם כתליון וכך הדיפה ניחוחות בושם לכל מקום אשר הלכה.

בושם במאה ה- 18 היה מצרך פופולארי ביותר אצל מלכי צרפת. מסופר על המלכה מרי אנטואנט כי לא ניתן היה להיכנס לחדריה מבלי שתיעצר הנשימה מריח בשמים וניחוחות שעלה משם.

במהלך ההיסטוריה הסחר בניחוחות תמיד היה קיים. בשמים הופקו מצמחים ארומטיים.

כיום רוב הניחוחות מופקים במעבדה באופן סינטטי. לפעמים ריחם נפלא, אך אין להם את האנרגיה וערך המוסף שיש לצמחים. 

כל אחת יכולה להכין לעצמה בושם. קודם עליך להחליט עם אילו ניחוחות תרצי לעבוד: תמציות בושם או תמציות אתריות. לפעמים גם ניתן לשלב. חשוב להכיר את החומרים ואת היתרונות והחסרונות. אחר כך לבחור את הניחוח האהוב או שילוב של כמה ולהכין בשמים נפלאים.

אפשר להתחיל בלבחור תמצית בושם אהובה ולדלל בשמן ואפשר להשתמש בשמני פרחים יוקרתיים וארומטיים המדוללים בשמן חוחובה ולהשתמש בהם כבושם בפני עצמו. לדוגמא:

 

שמן יסמין :

ביסמין, הידוע בהודו כ"מלכת הלילה" בגלל ריחו העשיר בלילות, נעשה שימוש רב בסבונים, במוצרי קוסמטיקה ובבשמים. במערב נהגו להשתמש בו כדי להקל על הלידה, ואילו במזרח משתמשים בו רבות למטרות טקסיות. 

לשמן השפעה חזקה מאוד נגד דיכאון, בעל השפעה מעוררת, טוב למצבי אפתיה, מגביר את הביטחון העצמי ואת היכולת להתמודד עם בעיות. חשוב לדעת שאין להשתמש בו בתקופת ההיריון אלא עד שהלידה כבר בשלבים מתקדמים. אז הוא יכול לסייע רבות כיוון שהוא מחזק את התכווצויות הרחם ומפיג כאבים.

 

שמן נרולי:

קיבל את השם מנסיכה איטלקייה ולכן קראו לו על שמה. צבע הפרחים לבן וריחו נפלא. יש מנהג עתיק לפזר את הפרחים לרגלי חתן וכלה.

השמן נוגד דיכאון ומרגיע. מרומם מצב רוח, יכול להקל ולהפחית חרדה של ראיון עבודה, בחינות, הופעה בציבור, יעיל במצבי הלם, היסטריה, נדודי שינה שבאים מחרדה . מחדש משאבים, נותן ביטחון ומסיר אדישות נפשית.

 

שמן ורד:

זהו שמן שיכול לעורר אין סוף תחושות ורגישויות כגון אהבה, רומנטיקה ותשוקה. זאת הסיבה שבעבר כל בושם הכיל תמצית שמן ורדים. הריח עובד בעיקר על נשים ולאחר הרחת הבושם הן מוכנות להבין ולסלוח. לפי האגדה השתמשה קלאופטרה בשמן ורדים בפגישתה הראשונה עם מרכוס אנטוניוס כדי לכבוש את ליבו.

בהיבט הפיזי השמן מתאים לטיפול בהפרעות הורמונליות של המנגנון הנשי, מחזק את הרחם ויכול להקל על תסמונת הטרום וסתית ולהסדיר את המחזור החודשי.